סקס סמים ואנה פרנק

אמסטרדם זה יופי של דבר הייתי נשאר פה עד הפנסיה לפחות. לא ברור איך לא הגעתי לכאן עד עכשיו, אבל אני פה עכשיו ונתחיל לפי הסדר, סקס יש פה והרבה. וכשאני אומר סקס אני מתכון כמובן לחלונות האדומים שזה באמת חוויה יחודית לעיר הזאת. זה מתחיל כמו כל רחוב רגיל, מים, סירות, פסטורליה אירופאית, ואז בלי אזהרה מוקדמת הן מופיעות אחת אחת לבושות בשני סנטימטר של כלום מציגות בפניך את כל מה שיש, הכל. חלקן ממש יפות, רובן ממש לא. ונחילים של גברים שיכורים ובדרך כלל לא מקומיים לוטשים עיניים רעבות ומחשבים כמה יורו נשאר להם בכיס אחרי הקופי שופ האחרון. ואם זה לא מספיק סדום ועמורה בשבילכם אז יש גם מופעי סקס חי על הבמה עם המלצה ברורה לעולם לא לשבת בשורה הראשונה. היו דיונים בעניין, בסופו של דבר החלטנו לוותר על התענוג... עכשיו בלי קשר לפריצות המתפרצת הזאת, העיר כולה טעונה באנרגיה בלונדינית סקסית שבדרך כלל מגיעה על אופניים, יושבת זקופה ומתבדרת ברוח הקרירה. מכירים את זה שאומרים שהבחורות הישראלית הן היפות ביותר, מקשקשים משהו על עירוב התרבויות, אז זהו שלא, היפות זה פה נקודה. איך להסביר את זה במילים פשוטות, דמיינו את מלכת הכיתה, זאת שהייתם בוהים בה כל השיעור ויודעים שאין לכם שום סיכוי לגעת בשלמות הזאת... עכשיו תכפילו אותה בכמה מאות אלפים וזה בערך העניין, הרבה מאוד מלכות כיתה על אופניים עם סלסילה ורודה, ולכל אחת מהן יש את הפוטנציאל להגשים לך את כל החלומות...

טוב מספיק יצרים וקדימה לעניין לא פחות חשוב, סמים. אני אישית לא נוגע, מעולם לא נגעתי, ואני מכחיש כל קשר לפרשה, סחי בלטה! אז אם לא ידעתם עד עכשיו אמסטרדם זרועה בתחנות תדלוק לכל מצב רוח שרק מתבקש. בא לך לעוף יש, בא לך לצלול גם יש, בא לך לראות פילים ורודים מעופפים, פטריה מדוייקת ישר לחלק במוח שאחראי על הפילים הורודים. בא לך קצת מתוק, עוגיה קטנה ליד הקפה תעשה את העבודה של המתוק, היא תעשה עוד כל מיני דברים שהעוגיות של אמא לא עושות. בשניה שאתה יוצא לרחוב על הבוקר אתה מקבל ביחד עם הרוח המקפיאה משב של ריח חמוץ מתוק ואתה מתחיל לזרוק שמות של עשבים כאילו אתה ממש מבין, "זה גנג'ה מקסיקנית בציר 2006"... דיי מהר אתה מוותר על הקרואסון והקפוצ׳ינו לטובת הקופי שופ הקרוב למקום מגורך. כל העניין הזה עם הקופי שופס בעצם מתחלק לשלושה חלקים: החלק הראשון הוא הישיבה, תופסים שולחן, אחד הולך לבר להביא משהו טעים בשקית, בשלב הזה עדיין יש צחוקים, עדיין יש הגיון במשפטים שיוצאים לאנשים מהפה. השלב השני הוא טקס הגלגול, העישון וההיעלמות מאחורי עננה סמיכה במיוחד של עשן. בשלב השלישי הצחוקים קצת נעלמים, כל אחד תופס לו איזו נקודה דמיונית באויר ופשוט בוהה, חושב מחשבות פילוסופיות כמו למה אין מספיק אהבה בעולם? מה שקצת מצחיק בקופי שופס זה שלעשן סיגריות רגילות אסור כאן על פי חוק, לפחות פעמיים ביקשו ממני באסרטיביות אירופאית טיפוסית לכבות את הווינסטון לייט שלי. אני מניח שהעשן קצת הפריע להם.

הרבה סמים והרבה סקס יש באמסרדם, אבל יש גם היסטוריה ובשביל לדבר קצת על ההיסטוריה המאוד לא מצחיקה של אמסטרדם צריך להוריד הילוך, הורדתם? יופי, כי אנה פרנק זה לא סיפור מצחיק. כולנו מכירים את היומן, אני אישית קראתי אותו כמה פעמים, אבל לעלות לשם לעליית הגג ולראות את זה בעיניים פשוט שובר את הלב. ניסיתי לשים בצד את הסיפור הגדול של השואה ולראות ילדה קטנה בתוך הקירות האלו, מתה מפחד שהמפלצות שבחוץ יכנסו יום אחד. ילדה קטנה שבמקום לחשוב על הבחור הכי חתיך בכיתה חושבת איך לשרוד את הזוועה הזאת. והתפאורה היא אותה תפאורה, גם אז היו פה תעלות, וסירות ורומנטיקה אירופאית אבל היו גם מפלצות ברחובות היפים האלו, והם באו בסוף והיא הלכה כמו הרבה אחרים שלא ביקרנו בעליית הגג שלהם ולא קראנו את היומן שלהם... מרגיש לי קצת מוזר ולא נכון לכתוב על אנה פרנק לצד העיר הפרועה הזאת, אבל האפיזודה העצובה הזאת היא חלק מהעיר ואין דרך להפריד ביניהם. קצת הוריד לי את מצב הרוח הביקור הזה בעליית הגג אבל לא הייתי מוותר עליו, לא בגלל ההיסטוריה ולא בגלל שאני יהודי, אלה בגלל הסיפור הקטן של ילדה שנולדה בזמן הלא נכון במקום הלא נכון וכתבה כל כך יפה את החיים המאוד קצרים שלה.

מי שעוד לא היה באמסטרדם אז מאוד כדאי. לאילו שרוצים לשמור על נפשם העדינה מומלץ לא להתקרב בכלל לאיזור החלונות האדומים. ולאילו שלא מעשנים סמים (כמוני) עדיף בכלל לא להכנס לקופי שופס כי לא ממש צריך לעשן אקטיבית בשביל להתמסטל, העשן הסמיך והמקום הסגור יעשו את העבודה מצויין ותוך כמה דקות תרגיש כאילו שאבת ג'וינט שלם לבד. אמסטרדם מלאה במוזיאונים וכדאי מאוד לבקר בכמה שיותר, אפשר לוותר על המוזיאון של היינקן למרות שכולם מדברים עליו. אפשר לוותר על מוזיאון הסקס כי חוץ מדילדו בן 700 שנה אין שם באמת משהו מעניין. אסור לוותר על בית אנה פרנק, שווה אפילו לנסוע במיוחד בשביל זה, אבל תכינו חצי יום של תור ארוך ודיכאון קל עד בינוני.