גילהעמידה

היי שמעון, מה עניינים? אתה חי? למה אתה לא עונה? אה זה מכתב... טוב תשמע יש איזה עניין פעוט, ממש קטנטן, טכני לחלוטין, כמו שאתה יודע מושיק שלי בכלא כבר ממש הרבה זמן על לא עוול בכפו, וזה לא מתאים ולא מכבד את מוסד הנשיאות. אז יאללה תקתק לי את העניין ושחרר אותו לפני שהוא ממש מתבאס עליך. אתה יודע שהוא אמר לי שמכל האשכנזים בעולם אותך הוא הכי אוהב? שניה לפני שנכנס לכלא אמר לי גילה אני יודע שקשה לך לדבר אבל תעשי טלפון לשמעון, ואני עשיתי לך טלפון מפימו יפה כזה דיגיטלי... ואז הבנתי, והתקשרתי כל יום אבל כל מזכירה שענתה אמרה שאתה מנמנם, ואח"כ יש לך פגישה עם עקרות בית בחדרה, ואח"כ אתה הולך לתופף עם מיומנה. מה כל יום מיומנה? אולי זה רק אני, אבל נראה לי שיש למזכירות שלך משהו נגדי...

תשמע שמעון אתה הרי יודע שהוא לא אשם בכלום, נראה לך שגבר חתיך כמו קצבי שלי עם מעמד של נשיא מדינת ישראל יאנוס את הבחורות האלו? מה הוא לא יכול ללכת לזונה כמו בן אדם נורמלי? וחוץ מזה יש לו אותי בבית, נכון שכבר עזבתי את הדוגמנות אבל אני עדיין נראית לא רע בביקיני הברזילאי שלי, יש תמונות בפייסבוק, תעשה לייק. בקיצור אין מצב בעולם שהוא אשם, בוא תראה מה הולך פה מחוץ לבית שלנו בקריית מלאכי מאז שהוא בכלא, מלא אנשים צועקים בוקר וערב הוא זכאי! מה הם כולם טועים? מה הם כולם מובטלים? וחוץ מזה מתנכלים לו בגלל שהוא מרוקאי או פרסי (לא סגורה על זה). בחיית שמעון תן לו חנינה בשביל האיחוד בעם, הרי אתה יודע שאתם האשכנזים חייבים לנו? ונכון שלאנוס זה לא מנומס, אבל מה זה אונס קטן בין חברים?

בעיתונים אומרים שהוא לא מתחרט, תאמין לי שהוא מאוד מתחרט, לא רק על האונס (כביכול) אלה גם על היום שהוא נולד (כביכול) אבל אין סיכוי בעולם שמעון שהוא יביע חרטה בפומבי, זה פשוט לא הקטע שלו, הוא לא אוהב מצלמות, לא מצלמות ולא חרטות, אומר שזה עושה לו צרבת. פעם כשהוא היה ילד אמא שלו הורידה לו כאפה כי הוא גנב לה כמה גרושים מהארנק, אמרה לו מושיק תתחרט מיד או שאני קוראת לאבא, איך שהוא התחרט באה לו הצרבת, זה עניין של בריאות שמעון. בוא נסגור שהוא יגיד לך באוזן שהוא מצטער בלי מצלמות ובלי צרבת, סבבה?

שמעון אתה יודע שמעשיהו זה לא לשכת הנשיא, ואפילו שהוא באגף התורני, זה ממש לא עסק מה שקורה לו שם, איך בן אדם רם מעלה ועתיר מעלות מעולות כמו קצבי שלי אמור לחיות אורח חיים תורני לצד הפושעים האלו? ממש התעללות בחסר ישע! אתה יודע כמה פעמים גנבו לו את הסיכה של הכיפה? אתה יודע שכל בוקר הם סוגרים לו את הסידור באמצע התפילה, ואין להם סימניות שם בכלא! לך תמצא עכשיו איפה החזן... אני בכלל לא מדברת על כל הקרימינלים שמציקים לו יומם וליל על החנינה שלא נתן להם, רחמנות יא שמעון, שחרר לי את הילד, אתה הרי יודע שקצבי שלי הוא חָנוּן ורחום והוא היה רוחם וחונן אותך בלי להתבלבל, אם אונס היה הקטע שלך.

ויש עוד איזה עניין רגיש אחד שלא כל כך נעים לי לדבר עליו, אתה יודע זה בינו לבינה או יותר נכון בינו לבינו, יש איזה בחורצ'יק שם באגף, עמי, שדורש מקצבי שלי לעשות כל בוקר קוקיות בשיער... אני לא מבינה את הקודים האלו של הכלא אבל זה לא נראה טוב. הנה רק אתמול הייתי אצלו בביקור עם הנכדים והוא מגיע ככה עם שתי קוקיות של הלו קיטי והכיפה באמצע, ממש מביך שמעון! הוא אפילו ביקש מהנכדה הקטנה שלי להחליף איתו קוקיה! אמרתי לו "מויש מה זה צריך להיות? אתה לא יכול רק בשביל הביקור לסדר את עצמך קצת?" אמר לי "גילה מותק את יודעת כמה זמן לוקח לסדר קוקיות? וחוץ מזה אני חושב שזה ממש יפה לי!" שמעת שמעון? זה יפה לו! מה אני אמורה לעשות עכשיו? לקנות לו תיק איפור?

אני מצרפת כאטצ'מנט למכתב את הגונדי המפורסם שלי, זה לא שוחד חלילה, אני פשוט יודעת שאתם האשכנזים אין לכם ממש מה לאכול, ומאז שסוניה לא איתנו מי דואג לך? אז בתיאבון, ותעשה טובה תסגור לי את הפינה.

שלך בידידות,

גילה.

פוטושופ - אילה גזינסקי