האשכנזי שתקע אותי

חברה מאוד טובה שלי כתבה מאמר מאוד מעניין ממש לא מזמן, היא גם השתתפה באיזה ניסוי טלויזיוני שבגדול אמור לחשוף את האפליה הגזעית הקיימת בכל פינה בארצנו הנחמדת. כל הסיפור גרם לי בעצם לחשוב על האפליה שאני עברתי במהלך חיי, אני לא יודע אם האפליה תפסה מקום רציני בחיים שלי, עם זאת עלו להם כמה סיטואציות קטנות שקצת הריחו כמו אפליה על רקע הפרצוף מוקה שלי, שמה לעשות לא התברך בעיניים כחולות ולא בלורית בלונדינית, ואפילו לא נמש אחד לרפואה. אז אני אספר שני סיפורים קצרצרים ואז אני אנסה להסביר למה החוויה הסובייקטיבית שלי לא ממש רלוונטית לדיון האם קיימת אפליה בכלל? ואם כן האם צריך לעשות משהו בנידון?

סיפור ראשון - כיתה יב', אחד המורים תופס אותי לשיחה קצרה במסדרונות בית הספר, הוא קצת מתעניין איך הבגרויות, מה מצב הכוסיות ומה אני חושב לעשות בצבא (טוב בלי הקטע של הכוסיות), אז אמרתי לו שהבגרויות סביר, ולגבי הצבא אני חושב אולי ללכת למבדקים של קורס טיס, היתה פאוזה של כמה שניות לפני שהוא נחנק מצחוק, בחיי שלקח לו לפחות חצי דקה להסדיר נשימה, אז שאלתי אותו למה הוא צוחק, הוא פשוט הסתובב ואמר שיהיה בהצלחה... אני לא מאשים את האידיוט המפגר הצ'יכנוז המנייק הזה שפשוט הצחיקה אותו הבדיחה שמרוקאי סכין כמוני שגדל בעיירת פיתוח ועבר בקושי את הבגרויות יעבור מבדקים לקורס טייס או בכלל יזומן אליהם. לא מאשים את הזבל הזה שפשוט שיקף לי את המציאות בחצי דקה של צחוק היסטרי... לסיפור הזה אין סוף טוב, לא יצא לי לעשות לופים עם F-16 ואפילו למוזיאון חיל האויר לא מכניסים אותי, אבל אם אני צריך לחשוב איפה נתקלתי בקונטרסט הזה שביני לבין "העם הלבן" אז שם זה קרה, במסדרון של התיכון.

סיפור שני - בערך גיל 26, חבר שואל אותי אם בא לי לבוא למסיבת יום הולדת של חברה שלו, אחת שאני לא מכיר, אמר שכדאי כי זאת מסיבת בריכה שווה בסביון... אני כמו כל תל אביבי רווק וחובב מסיבות אמרתי שברור שאני מגיע, נסענו-הגענו-נכנסנו, אספתי איזה קוקטייל מהבר, התיישבתי לי ליד הבריכה ולטשתי עיניים של סוטה בכל בחורה שעברה לידי, שגרה. אחרי כמה דקות ראיתי את כלת יום ההולדת, אז החלטתי להגיד מזל טוב, בכל זאת אני יושב לה בבריכה, שותה לה את הקוקטייל ובוהה בחברות שלה, מינימום להגיד מזל טוב, לא? אז קמתי עם חיוך והושטתי יד, עוד לפני שיצאה לי ה'מ' של המזל טוב היא שואלת אותי אם אני מהקייטרינג כי הבופה נראה ממש ריק... אמרתי שלא, אני באתי עם... לא חשוב שיהיה במזל טוב ונתראה בג'יהנום יא זונה, נכון שאת כוסית, ונכון שהבגד ים הזה יושב עלייך ממש טוב, אבל בגללך יש לי עוד סיפור גזענות על הראש. כשהגעתי הביתה ניסיתי לשפשף את הצבע מהפרצוף שלי עם סקוץ', סתם לא, אבל זה קצת ביאס לי את הערב, אולי את כל השבוע.

עוד משהו באמת קטן ולא חשוב, החברה האחרונה שלי הייתה אשכנזיה (בעצם כולן), בתקופה הטובה שלנו כשדיברנו על משפחה וילדים היא תמיד הייתה אומרת בחצי צחוק שאם הילד יוצא שחור היא משאירה אותו בבית החולים, כמובן שזה היה בצחוק אבל יש סיבה לצחוק הספציפי הזה, כל הצבעים יודעים שעדיף להיות לבן ולא שחור, העולם מחייך קצת יותר לבהירים שבנינו זאת עובדה שלא נראה לי שאפשר להתעלם ממנה, במיוחד אם אתה שחור כמוני. 

האמת שיש לי עוד כמה סיפורים כאלו אבל אני אעצור כאן מהסיבה הפשוטה שסיפורי האפליה האישיים שלי או של כל מרוקאי-תימני-עירקי-פרסי אחר לא רלוונטיים, אני מניח שעל כל אחד כזה יהיה אחד שלא נתקל באפליה מעולם, אפילו אם אני אשאל את אח שלי, יש מצב שהוא יגיד שהוא לא הרגיש מקופח שניה אחת בחייו... אבל עם המספרים אי אפשר להתווכח, אני יכול לכתוב איך האשכנזים זכאים יותר בבגרויות, ואיך מזמנים אותם יותר מהר לראיונות עבודה, ואיך מכניסים אותם בשניה למועדונים... אבל נניח שכל הסטטיסטיקנים מדברים שטויות, נניח שכולם שחורים אינטרסנטים שלא מפסיקים להתלונן כל החיים שלהם, נניח. אם אני לוקח את מקום העבודה שלי כדוגמא, בחישוב גס אני מגלה שמספר המזרחיים נמוך דרמטית ממספר האשכנזים, רק בשביל לסבר את האוזן, כמעט אלף איש ורק אתיופית אחת (חמודה). תרימו טלפון לאחת השלוחות פה בחברה ותראו מי עונה לכם גרינשטיין או בוזגלו, לחילופין תזמינו מונית ותראו מי מצפצץ לכם מלמטה, רמז, זה לא גרינשטיין, עכשיו תגידו לי שאני מדבר שטויות.

לסיכום, אני אגיד עכשיו משהו שאולי יביא לכמה מרוקאים את הסעיף, אם הייתה לי אופציה לבחור, כנראה שהייתי בוחר להוולד במשפחת שטיינברג בכפר שמריהו, עם הבריכה, והמורים הפרטיים, והבלונד, והכסף, וההזדמנויות הבלתי מוגבלות, והדלתות הפתוחות... זה אולי נשמע רע אבל זאת האמת שלי. כל החברות שלי היו אשכנזיות וכנראה שיש לזה סיבה, אני מעדיף שהילד שלי לא יצטרך לשמוע את המורה שלו צוחק על השאיפות שלו, ואני לא רוצה שהוא יעמוד מול מלכת הקרח הבלונדינית שלא תכניס אותו למועדון. אולי אני דפוק, אולי צריך להקדיש את כל החיים למאבקים צודקים באפליה.

לי אין כח למאבקים. 

אם אתה לא יכול לנצח אותם... תעשה ילדים שנראים כמוהם.