יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

החרדים של נטאשה

אני גדלתי בבית שמש, עיר שאף פעם לא הייתה משהו מיוחד ולא ציפינו ממנה להיות משהו מיוחד, בהתחלה היא הייתה עיירה קטנה, כזאת שמכירים את כולם, עם השנים היא גדלה והשתנתה לחלוטין, אני זוכר את היום שהפכה לעיר, אני זוכר את היום שהוצב הרמזור הראשון, ביום העצמאות תמיד היו זיקוקים באמפי תיאטרון ולהקת הורה בית שמש תמיד דפקה איזה ריקוד חגיגי, בית שמש... עיר קטנה ליד ירושלים שלא הרבה מכירים, לפחות אז לא הכירו, לפני כמה שנים אנשים התחילו להכיר את בית שמש כי זה נהיה אופנתי לקחת את הילדים לטייל פה בשבת, היום כבר כולם מכירים את בית שמש, היום בית שמש זה שם נרדף לטהרן לא פחות, אני לא רוצה להגיד שאני מתבייש שהגעתי משם, אבל אני בכל זאת אגיד, כי אני מתבייש, העיר הזאת היא עכשיו סמל להשתלטות עויינת של מאפיה קיצונית בחסות לא פחות מהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

אני מנסה בכל כוחי להבין את אותו חרדי שחי את חייו שם בבית שמש, קם בבוקר מוקדם, שם על עצמו מכשירי קשר ומשדר לשמיים בסטריאו את אותם מילים שהוא שידר כל חייו, והוא לוקח את הזמן, לאן יש לו למהר? כשסוף סוף הוא מסיים הוא מקפל את הציוד בזהירות וגורר את עצמו לכיוון בית המדרש, ושם הוא ישב כל היום עם החברים שלו וידון בכובד ראש על סוגיה שהיתה בין איש מת אחד לאיש מת אחר, ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה, וזה מה שחשוב לו יותר מלהביא אוכל לילדים שלו, יותר מלתת משהו למדינה שהוא חי בה חס ושלום, יותר מאישתו הבובה עם הקפיץ שלא זזה מילימטר בלי אישור, וגם אז במדרכה הנכונה בלבד, הכי חשוב לו בעולם לסדר את הראש טוב טוב עם כל המידע הרלוונטי על מסכת קידושין וכמה צריך לשלם עבור כלה בתולה ביום חופתה. כן, זה סדר העדיפויות של אותו חרדי, הוא לא מכיר משהו אחר, הוא גדל בידיעה שזה מה שהוא יעשה לאורך כל חייו הקדושים והנטולים כל תוכן פורנוגרפי איכותי, אני מנסה להבין אותו, אני מנסה לחפש בגוגל איזה עם אחר שגם אצלו יש יצור משונה כזה שנקרא חרדי, אולי אנחנו לא היחידים... הדבר הכי קרוב שמצאתי הוא לטאה שנקראת "חרדון מזוקן", שזה ממש דומה... אבל לא ממש משכנע אותי לרדת מהעניין.

שנאת חינם זה מושג ששמעתי הרבה לאחרונה, אני שמח להגיד שזה לא המקרה אצלי, אצלי זה ממש לא בחינם, אצלי זה עולה ביוקר של הרבה עצבים על כל ידיעה שאני קורא בחדשות, וזה מצטרף לכעס שצברתי עוד כשהייתי בארץ ונתקלתי בהם פה ושם, כמו בהפגנה ההיא בירושלים, אני ממש לא רוצה לטנף את הבלוג שלי עם המילים שנזרקו לעברי בהפגנה ההיא רק משום שאני לא דומה להם, אבל נאמרו שם מילים קשות שלא קשורות למציאות, בלי טיפת מחשבה, מילים שקיבלו אישור מיוחד מהרבי ולכן הן כמובן מילים קדושות, וגם האבנים שנזרקו הן אבנים קדושות, וכל המשתתפים בהפגנה הם קדושים ובאופן מידי יש להם דופלקס צמוד ענן בעולם הבא, מי צריך יותר מזה? טוב, אז אני לא באמת שונא אותם, אני פשוט מנסה להבין את התופעה הזאת שנקראת חרדי.

ומי בדיוק אשם בדבר הזה שצמח לנו במדינה עוד בימי בן גוריון? אני, ואתם, וטומי לפיד שהחליט שעדיף לו להתפגר ולא להתמודד איתם, כולנו אשמים, כולנו רואים את החרדי הזה לוקח, לא מקבל, לוקח! לכולנו את מה שאנחנו עובדים כל כך קשה להשיג, בלי בושה, כאילו היינו העובדים הזוטרים ביותר במפעל הפרטי של אבא שלו, אותו חרדי שחי מהזיעה שלנו לא מבין את זה, הוא לא מוכן להבין את הדבר הבסיסי הזה שנקרה תרומה למדינה או אפילו למשפחה הפרטית שלך, אותו חרדי יודע שהקוטג' הכשר למהדרין שיש לו במקרר הגיע מהכיס של כולנו אבל מבחינתו זה בדיוק מה שצריך להיות, מישהו צריך להלחם את מלחמת הקודש של מדינת ישראל בכוחות האופל וזה בדיוק הוא, תגיד תודה שיש לו פס רחב ישר לשמיים, אתה תשים את הקוטג' במקרר שלו ותסתום את הפה הכופר שלך, כי בזכותו אתה עדיין קיים, כי בזכות התפילות בוקר צהריים וערב שלו מדינת ישראל עומדת איתנה. כי ההוא שם במרומים עושה חשבון מדוייק לכל מילה שיוצאת לו מהפה ואם הוא פספס איזו תפילה, או קצת חיפף בדף הגמרא היומי שלו... שום כיפת ברזל לא תעזור! אנחנו אבודים!

נשים בצד רגע את הממש קיצוניים, כאלו שיורקים על ילדה בת 7 או אפילו את אלו שקוראים לשוטרים נאצים, אלו באמת חלאות המין האנושי וצריך לטפל בהם בלי רחמים, נשארנו בעצם עם מרבית הציבור החרדי שאמנם לא יורק ומקלל, ולא זורק אבנים על שוטרים, אבל עדיין אונס את כולנו פעם בחודש כשמגיעה המשכורת, כל חודש כמו שעון הוא יעמוד מחוץ לדלת שלך עם עשרת הילדים שלו ועם אשתו בחודש תשיעי שוב, ואז הוא יצעק עליך בלי בושה שתיתן לו כסף, וגם אחרי שתתן הוא יסגור לך את הכביש בשכונה כשתרצה לקפוץ לחברים בשבת, והוא יצעק על אחותך באוטובוס כי היא מגרה לו את הלולב, והוא ידאג שלא תהיה לך תחבורה ציבורית או קולנוע בשבת, וכל זה אחרי ששילמת לו את דמי החסות בזמן ובלי בעיות.

כשקיבלתי את המשכורת הראשונה פה באוסטרליה הדבר הראשון שעשיתי היה לכתוב פוסט "אין פה חרדים! מה אני אמור לעשות עם כל הכסף הזה!?" מצחיק וגם מאוד עצוב, זה שלא כתוב לכם בתלוש משכורת בסעיפי הניכויים "משפחת מנדלבאום בית שמש" לא אומר שאתם לא משלמים הרבה כסף למשפחת מנדלבאום מבית שמש... קיימת איזו אגדה שהכסף של החרדים בכלל מגיע מתרומות מחו"ל ולא מהמיסים שאנחנו משלמים, קשקוש מוחלט שבא להרגיע קצת אותך האיש העובד, לצערי זה מצליח להם, אנחנו עדיין משלמים כל חודש והם עדיין יורקים לנו בפרצוף תרתי משמע.

יכולתי לכתוב פה על מהפכות ושצריך ושכדאי וצדק חברתי ויאללה הפגנות, אבל האמת היא שאין שום סיכוי, הם עושים לנו בית כנסת כבר 60 שנה... אז לפחות תשאירו לנו את האפשרות להתלונן, את זה אל תקחו.





3 תגובות:

  1. אתה כותב מדהים..!!!! כמו שאתה.. עם כל האמת בפנים ;-) התגעגעתי.. מתי אתה בא לבקר?

    השבמחק
  2. תודה... אני מגיע בסוף מרץ לשלושה שבועות :)

    השבמחק
  3. מעולה, כמו תמיד :-)

    השבמחק