תני לי דקה להתרגל

אני חושב שהגיע הזמן להגיד שעברנו את זה, עברנו את קשיי ההסתגלות הראשונים דיי בהצלחה, אנחנו עדיין פה והכל (כמעט) עובד לפי התכנית, לא ברור למה אני כותב ברבים אבל נשאיר את זה ככה, עושה הרגשה שאנחנו לא לבד פה, בכל אופן, היה לי המזל לפגוש כמה אנשים ממש טובים, וגם למצוא דירה טובה באיזור מעולה, ובסידני ממש לא קל עם דירות, עם זאת היו כמה דברים שלא ממש הייתי מוכן להם כשרק נחתתי כאן, דברים שלקח לי זמן להבין, לפעמים בדרך הקשה, אבל בסוף נפל האסימון.  

אז אם חשבתם לעזוב הכל ולהעביר את כל החיים שלכם קומפלט למדינה חדשה הנה כמה טיפים קטנים שיעזרו לכם להתרגל למציאות החדשה, אם תקשיבו טוב יש מצב שתצליחו להשאר יותר משבועיים בלי להתקשר למשרד הנסיעות בבכי קורע לב, (ממש לא המקרה שלי!, אז מה אם אני מכיר את המספר בע"פ).

1.     שטויות, נדבר בסקייפ - אז זהו שסקייפ זה לא כמו לשבת עם חבר בבית קפה ולבהות כל הבוקר בנקבות קייציות, ולא דומה לחיבוק אמיתי עם האחיינים שלך, וסקייפ לא יכול להעביר את הריח של הקציצות של אמא. גם אם הקליטה ממש טובה ושומעים מצויין אתה עדיין רחוק מכל הטוב שהשארת שם, ולפעמים זה יותר מבאס מכייף, נכון שזה עדיף מכלום, אבל אל תבנה על הסקייפ שיפתור לך את בעיית המרחק.

2.     מהיום רשמית אתה עוכר ישראל - יהיו אנשים שישנאו אותך רק בגלל שעזבת, כאלו שיכתבו לך שהם יודעים בדיוק מה אמא שלך עושה בלילות, רק כי חתמת בטוקבק "סידני אוסטרליה", נכון שטוקבקיסטים יכולים להיות רעים בלי סיבה, ולמרות שאתה בכלל לא מכיר אותם, זה עדיין מעליב כשקוראים לך "עוכר ישראל", ו"מי צריך אותך פה בכלל", לא משנה לאותו טוקבקיסט גאון שיש מצב שתרמת למדינה הרבה יותר ממנו, מבחינתו אתה מפקיר אותו בשטח, אתה בכלל לא יהודי, צריך לקחת לך את הדרכון, ולחבר לך את העורלה מחדש.

3.     סף רגישות של בחורה במחזור - קח בחשבון את כל הסימפטומים כולל רגזנות יתר, רגישות בחזה, והרגשה שאתה לא מספיק יפה, אפילו אם אתה גבר קשוח במיוחד. קח בחשבון שדברים קטנים עלולים לרגש אותך בצורה דיי מביכה. למשל לעבור בבונדי ג'נקשיין ולשמוע שיר ישראלי מאחד החלונות, או למצוא מדף שלם של מוצרי אוסם בסופרמרקט, לא היה לי מושג שמרק עוף יכול להיות כל כך מרגש... או אפילו לפגוש ישראלי זר באמצע הרחוב ולרצות לחבק אותו כאילו היה החבר הכי טוב שלך.

4.     איך לא מדברים על זה בחדשות? אנטישמים! - צריך להבין שישראל לא כל כך מעניינת את העולם כמו שזה נראה לנו מהארץ, אם אתה קורא ב-Ynet ידיעה מרעישה כמו למשל שחרור גלעד שליט, אל תצפה לפתוח את הטלויזיה ולראות מבזק מיוחד בחדשות, אף תחנה אוסטרלית לא תשלח שום צוות למידל פאקינג איסט כדי לצלם את ביבי מחבק כמו רובוט את גלעד המבוהל. במקרה הטוב יזכירו את זה לכמה שניות ויחזרו לדבר על דברים מקומיים ובאמת חשובים כמו התספורת הג'ינג'ית של ראש הממשלה גילארד.

5.     מה שרואים מכאן... - לשמוע סיפורים על המקום לפני שמגיעים זה דבר אחד, לבנות על הסיפורים האלו זה כבר סיפור אחר. צריך לקחת בחשבון שמה שסיפרו לך לפני שהגעת במקרה הטוב לא מדוייק ובמקרה הרע שקר וכזב ומישהו עוד ישלם על זה ביוקר, וכן אסי אני מתכוון אליך... "אחי אתה חייב לבוא לסידני, מלא בלונדיניות והן מתות על תימנים"... עלק מתות על תימנים! בקיצור כל אחד רואה את חוצלארץ בצורה קצת שונה, קחו את זה בחשבון.

6.     ההוא שגר בחו"ל - אפילו אמא שלכם תשכח איך קוראים לכם, אתם תתקשרו אליה והיא תגיד "סליחה, יש לך טעות, אני לא מכירה, ואל תתקשר לפה יותר!", אתם תהפכו דיי מהר ל"ההוא מאוסטרליה", תרצו או לא החיים בארץ ממשיכים בלעדיכם, שום דבר לא נעצר כי אתם עזבתם, יהיו אנשים שישכחו אתכם קצת יותר מידי מהר ויתחילו לצאת עם פרענק אחר, זה ישבור לכם את הלב, וזה המחיר הכבד שאתם צריכים לקחת בחשבון.

7.     ארץ בולעת יושביה - מכירים את זה שכולם חושבים שמדינת ישראל סוחטת כל שקל מהאזרח, אז וואלה זה באמת נכון, והתחושה הזאת מקבלת אישור סופי בחו"ל כשאתה מגלה שמס הכנסה לא שותה לך 50% מהמשכורת, ואף אחד פה לא שמע על חשבון ארנונה, ואפילו אגרת טלויזיה אין למרות שיש רשות שידור וארבעה ערוצים ממלכתיים, אני לא אומר שלא משלמים פה על שום דבר, אני כן אומר שהמדינה משאירה לך מספיק כדי שלא תקלל אותה כל בוקר עם הזריחה.

8.     כאב לב כרוני - הלב שלך הולך להשבר הרבה פעמים ובמנות קטנות, הרבה דברים שיקרו בארץ יעשו לך רע על הנשמה, בדרך כלל לא מספיק בשביל לחזור, אבל עדיין צריך להגיע לכאן חזק מספיק על מנת לספוג את הכאב. חתונה שרצית להיות בה... פגישת מחזור של החבר'ה מהתיכון... אפילו סתם עוד חג עלול לשבור לך את הלב. ואת כל החגיגות האלו אתה תראה בתמונות מבאסות תחת בפייסבוק, מה שלא יתרום בכלל לשיכוך הכאב.

9.     למה לי פוליטיקה עכשיו - תעשה לעצמך טובה ואל תדבר על פוליטיקה ישראלית ליד אנשים, אני לא אומר שאסור לדבר פוליטיקה ישראלית בכלל, להיפך, אפשר ורצוי, אם אתה לבד, במרתף ממש עמוק, וחשוך מאוד, ואתה מדבר ממש בשקט, בשפה שהמצאת ביסודי עם החבר'ה החננות שלך, אז זה בסדר גמור. רוב האנשים שתפגשו לא אוהבים את ישראל, עובדה לא נעימה, נכון, אבל אין מה לעשות, זה לא בגלל שהם אנטישמים, זה בגלל שאנחנו היותר חזקים בארגז החול של המזרח התיכון, וזה לא קשור למי צודק, אלה למי סובל יותר, ואנחנו יודעים מי סובל יותר.

10.  אני רוצה להתנתק עכשיו! - כולנו מכירים את הרוטינה בארץ של להתקשר לספק האינטרנט או לכבלים ולצעוק על הנציגה המסכנה עד שהמחיר יורד, באוסטרליה אתה לא יכול לאיים על נותני שירות בהתנתקות אם אתה לא באמת מתכוון לזה, כי הם פשוט ינתקו אותך בשניה, אז קח בחשבון שאין לך ממש כח מולם, לא טוב לך איתנו אין בעיה ננתק אותך עוד לפני שתספיק לנתק את השיחה הזאת, ואז תחכה עוד שבועיים לחיבור מחדש, בקיצור תרגיע עם מוד המתלונן הקבוע זה תופס רק בארץ.

11.  שוק הדירות בתל אביב זמין, זול ואיכותי - לא צוחק, כדאי שתקח בחשבון שלמצוא דירה במרכז תל אביב זה קליל כמו פאזל שלושה חלקים בלי שמיים לעומת מציאת דירה במרכז סידני, ועוד רגע לפני שהקיץ מתחיל. זאת השיטה המיוחדת פה שעושה את זה קשה, צריך להגיש מועמדות, וטפסים, והמלצות, ובדרך כלל לא יאשרו לך כי מעדיפים להשכיר למקומיים, בקיצור אתה עוד תתגעגע למתווכים השקרנים של תל אביב.

לסיכומו של זיון מוח, חלק מהדברים פה נכתבו בדם!... טוב האמת שלא, רוב הדברים פה נכתבו ב-Word , אם חשבתם באמת איך זה לבנות חיים חדשים במדינה חדשה, אז לא קל אבל בהחלט אפשרי, ולא שאנחנו יכולים להתלונן יותר מידי, אנחנו דור הייטק מפונק, שלא צריך להלחם בפדאיון או לגרש את הבריטים, רחוק מאוד מהסיפורים שאתה שומע מהזקנים איך הם הגיעו עם 10 גרוש בכיס ואולר שוויצרי, גילפו לעצמם בית, ייבשו ביצות, ורכבו על ג'מוסים לעבר השקיעה.

אם הם הצליחו, אין שום סיבה שאנחנו לא נצליח.

ולפעמים באמת קשה...