קורס עוכרי ישראל למתחילים

אם עזבתם את הארץ שגידלה אתכם כל כך יפה, ככה בלי להסתכל אחורה, אתם בוודאי עוכרי ישראל, ואם אתם לא מרגישים עדיין עוכרי ישראל אז מתחיל קורס חדש בכל חודש, כמה מפגשים ואתם עוכרים אורגינל עם דיפלומה ממוסגרת, זה לא משהו שאפשר לברוח ממנו, כשאתה חי אפילו שתי דקות בחו"ל אתה מבין שישראל היא ללא צל של ספק עוכרת אזרחיה וכל מה שנותר לך אם אתה רוצה לשמור על פאסון הוא לעכור אותה בחזרה. עכשיו, לפני שכל מדליקי המשואות פה יקפצו עלי, זה ממש לא אומר שאתה חייב להפסיק לאהוב אותה, אחרי הכל היא המולדת היחידה שלך... אבל אין דרך אחרת להסתכל על זה, שתי דקות בגולה ואתה מבין שהשלטון במדינה שלנו מוכר לנו קקי של כלבים בצורת פרלינים כבר 60 שנה וזה לא ישתנה אף פעם לא משנה כמה אוהלים יוצבו ברוטשילד או כמה רופאים יזדכו על הסטטוסקופ שלהם, אנחנו האזרחים אוהבים לקבל את זה חזק בלי וזלין ואנחנו נמשיך לתת להם מכונית שרד, לשכה עם מטבחון, ומזכירה חייכנית עם הרבה ציצים, והרבה פיקסלים על הפרצוף.

פגשתי כאן בסידני דיי הרבה ישראלים עם הרבה דעות על ישראל אבל אפשר להגיד שבסופו של דבר הם מתחלקים ל-2 האחד עוכר ישראל אמיתי שתיכף נרחיב מה זה אומר בדיוק, השני נאמן ואוהב ישראל אמיתי וגם על זה נפרט עוד רגע, ברור שהמצב לא כזה קיצוני ויש הרבה ישראלים כאן שלא מחזיקים בדעה מוצקה על המולדת, הם פשוט חיים את החיים הטובים שלהם בלי להביע שום דעה לכאן או לשם, עליהם לא נדבר כי הם לא חומר טוב לפוסט שהכותרת שלו כל כך מחייבת, אז נתחיל בעוכר היקר שלנו, חוץ מקרניים אדומות ועשן שיוצא לו מהתחת מהעצבים הוא נראה רגיל לגמרי, כמוני כמוכם הוא יהודי טוב מבית לא רע עם משפחה סבבה שלא חינכה אותו בשום שלב בחיים לעכירה כזו או אחרת ועם זאת פיתח אותה בעצמו תוך כדי מעבר למדינה לא לו. העוכר היקר שלנו לא יהסס לעכור בפומבי את המדינה שלו, הוא יספר כמה רע שם בישראל ואיך בזבזנו את כל השנים הטובות שלנו שם, ופה באוסטרליה זה גן עדן לעומת פח אשפה מטונף, איזור צבאי סגור, מדינה כובשת, מושחתת, נשלטת ע"י קיצונים דתיים. אין לו שום בעיה לדבר בדיוק ככה באזני כל מי שמוכן לשמוע, בעיקר כאלו שלא החזיקו בדעה על ישראל עד שפגשו את העוכר שלנו, ומצידו שכולם יחשבו שישראל היא מקור כל הרשע בעולם הזה.

לדבר עם עוכר ישראל יכול להיות בעייתי מהסיבה הפשוטה והמטרידה שהוא לא מדבר שטויות, אתה יודע שאתה לא יכול להתווכח איתו על העובדות, אתה חייב להוריד את הראש כמו ילד קטן שנתפס עם היד בתוך הצנצנת של העוגיות, כשהוא זורק לך בפרצוף שחיית כל כך הרבה שנים בכל כך הרבה מלחמה, והיית יכול להעביר את אותן שנים במקום אחר לחלוטין, טוב יותר, הוא צודק לחלוטין כשהוא אומר שמדינה שמרשה לאוכלוסיה שלמה לחיות על חשבון אוכלוסיה אחרת היא מדינה שהבסיס שלה מחורבן. והוא גם צודק כשהוא אומר שאם מסתכלים על תל אביב בעיניים נקיות מדמעות געגועים היא עיר שיותר דומה לשכונת עוני בקובה מאשר לעיר נקייה ומתוקנת שהיינו רוצים לחיות בה. אז כן, זה ממש לא קל לשמוע את העוכר מעכיר, ואין לך שום סיכוי להתעלם ממנו.

לעומת העוכר שלנו עומד ההיפך הגמור שלו, ישראלי שהמצפון שלו מתעלל בו באופן קבוע, ולא מאפשר לו להגיד מילה אחת קטנה שלא בטובת המדינה, המסכן מקבל בחילה נוראית בכל פעם שהוא שומע משהו שלילי על ישראל, כמו אלכס בתפוז המכני. מבחינתו מדינת ישראל היא מקור האושר וזה פשוט נגד הטבע להגיד מילה כנגדה. באופן מדהים רק זכרונות טובים יש לו... הוא יזכור את השוקולד הצבאי שאבא הביא לו מהמילואים, זה הצהוב עם הציור של החייל והחיילת, אבל לא יזכור שהיה קשה מאוד בבית בלי אבא, הוא יזכור בגעגוע את הטעם של הבמבה נמסה לו בפה, אבל לא יזכור שהיה צריך להוריד את מסכת האב"כ כדי לאכול אותה, הוא יזכור את גלעד שליט בגאווה אבל לא יזכור את שני החיילים שנהרגו איתו בטנק, הוא יזכור את הטיול המדהים ההוא לירושלים, אבל ישכח את המוני החרדים שחסמו לו את הכביש סתם כי היה כתוב להם באיזו מסכת בבא זובה שאם יחסמו יובטח להם גן עדן עוד בחייהם. הוא יזכיר את המשכורת הטובה שהוא קיבל בארץ ויגיד שזאת משכורת מצויינת ובאמת שאי אפשר להתלונן, אבל אם תשאל אותו כמה הוא הצליח לחסוך בכל חודש הוא מייד יעביר נושא. הוא יזכור רק את הדברים הטובים שהמדינה נתנה לו וישכח את כל השאר, הוא לא אובייקטיבי ואין לו בעיה עם זה.

אני יכול להבין אותו את הנאמן שלנו, זה באמת מאוד נעים ומתבקש לצייר תמונה יפה של מקום פסטורלי מיוחד ותמים, להסתכל אחורה ולהגיד "אח, כמה שהיה לנו טוב שם בישראל", ובאמת היה טוב אם מתעלמים מכל הרע אז באמת היה רק טוב, והנאמן שלנו בוחר לראות את הטוב בלבד מסיבות שונות, הוא מרגיש שבעצם העזיבה שלו הוא פגע במדינה ומחפש דרכים לכפר על כך, איך אפשר להגיד מילה רעה כשאתה מרגיש כל כך אשם, סיבה נוספת היא המשפחה והחברים שלא יעזור כלום, כשאתה עוזב את כולם אתה אומר להם בלי להתבייש "אני יכול להסתדר יפה מאוד בלעדיכם!" וזה מבאס אותו, את מלח הארץ שלנו, כי הוא לא מתכוון להגיד את זה אבל זה מה שיוצא מההתנתקות החד צדדית שלו... כל מה שנותר לו הוא להלל ולשבח את המדינה ואת האנשים הטובים שבחוצפתו העיז לעזוב.

עם יד על הלב אם הייתם נוחתים מכוכב אחר והייתם צריכים לבחור איפה לגדל את הילדים שלכם, האם הייתם בוחרים במדינה שנושמת אבק מלחמות כבר יותר משישים שנה? האם הייתם בוחרים במדינה שהנשיא שלה נכנס לכלא על אונס!? או מדינה שרוצחים בה ראש ממשלה? או מדינה שרוב התקציב שלה הולך על חינוך הילדים לתרגילי פרט חוליה ולא לתרגילי מתמטיקה? או מדינה שכל הזמן מדברת על העימות הבא כאילו זה ברור שהוא צריך לבוא? עם יד על הלב, אם כל המשפחה הייתה מוכנה לעבור איתכם, ואפילו החברים, הייתם נשארים או עוזבים? 

ויש עוד נתון אחד חשוב שצריך לקחת בחשבון, מה עם אלו שנתנו את החיים שלהם כדי שלך יהיה נעים לשבת בבית קפה ולאכול שקשוקה כנענית בשבת בבוקר, כשאתה עוזב את המדינה שקיבלת מהם אתה בעצם אומר להם שאין צורך, ותודה שהקרבתם, רק חבל שלא שאלתם אותנו קודם כי סידני עושה לנו את זה קצת יותר מסמטאות ירושלים העתיקה, וזה לא פשוט להגיד דבר כזה כי לכל אחד מאיתנו יש מישהו שנתן את חייו באיזו מלחמה, וכל מי שמוותר על המדינה צריך לחיות עם העובדה המאוד לא נעימה הזאת.

רק לפני כמה ימים קראתי כתבה שמתארת איך ישראל הגיעה לשפל חדש במדד השחיתות העולמי, עובדה לא נעימה שמצטרפת לרשימה ארוכה של עובדות שהופכות את ישראל למקום שפחות טוב לחיות בו, אבל יש עובדה אחת על ישראל ששקולה כנראה לכל השאר והיא שישראל היא המולדת שלנו, היא המדינה שגידלה אותנו, רוב האנשים שאנחנו אוהבים נמצאים שם, מה שאומר שהלב שלנו תמיד יהיה שם, אפשר לכתוב פה נתונים יבשים עם הרבה מספרים שאומרים שסידני היא בלי ספק מקום יותר טוב מכל זוית אפשרית, אבל מה הטעם להוכיח את זה כשבעצם אתה מוכן להחליף את הכל בארוחה משפחתית אחת או מפגש קטן עם חברים בבית קפה, אז שהעוכר ימשיך להעכיר והנאמן ימשיך לזכור רק דברים טובים... שניהם ימשיכו לאהוב את המדינה הקטנה שלנו ולא יעזור להם כלום.