התפוח לא נופל

הוא תמיד יהיה שם בשבילי אני יודע את זה, בכל פעם שתהיה לי שאלה חשובה לשאול, בכל פעם שיהיה לי ספק לגבי משהו, בכל פעם שיהיה לי עצוב או סתם משעמם הוא תמיד יופיע ברוב צבעוניותו ויתן תשובות לשאלות, הוא תמיד יפיג את השעמום או כל דבר אחר שמאיים על היום שלי לעבור חלק, הוא יגיד לי לאן ללכת כשימין ושמאל יראו בדיוק אותו הדבר, הוא יגיד לי כמה כסף יש לי בבנק והאם באמת כדאי לי להתעכב ליד חלון הראווה הזה, הוא יגיד לי אם כדאי לקחת מטריה או משקפי שמש, או כמה המניות שלי הפסידו היום, הוא גם יעשה לי רשימת קניות לפני שאני יוצא לסופרמרקט, הוא יתרגם לי קיבוץ גלויות שלם לעברית תקינה ומדוייקת, הוא יגיד לי מתי הרכבת הבאה בדיוק של שניות, והוא יעיר אותי בבוקר בעדינות עם המוזיקה שאני הכי אוהב, ויהיה מאוד סלחני אם אני ארצה לגנוב עוד כמה דקות של שינה, הוא אפילו יביא את כל המשפחה שלי אל המסך הקטן שלו אם רק אלטף אותו בעדינות, האייפון שלי עושה הכל בשבילי וכל זה ללא תמורה וללא בקשות מיוחדות, חוץ מקצת חשמל, וכמובן ליטופים קלים מידי פעם הוא לא צריך כמעט כלום, אני אוהב את האייפון שלי והוא אוהב אותי בחזרה.

בדרך כלל הוא מכבה את האורות ומנמנם לו כמו חתול עצלן עד שאני מתייחס אליו, אבל לפעמים הוא מתעורר לחיים ככה פתאום ומציג כל מיני הברקות על המסך, משמיע צלילים נעימים גם אם לא ביקשתי ממנו, ולא שאני מתלונן, להיפך, אני יודע שהוא עושה את זה בשבילי, הוא דואג שאני אשאר מעודכן בדואר שמגיע, או אם מישהו מתקשר, האייפון שלי הוא גם טלפון אבל הוא לא אוהב את המילה הזאת "טלפון", נשמע כל כך 1870. הוא מעדכן אותי בעוד כל מיני דברים שהוא חושב שיעשו לי את היום יותר סימפטי ונעים. בדיוק בגלל זה האייפון שלי מקבל את הכי טוב שיש, אני לא מתפשר על זמן וכסף, דואג לחבר אותו למחשב בכל הזדמנות, שישאר מעודכן תמיד, עוטף אותו בכיסוי מגן אופנתי כל בוקר לפני שיוצאים מהבית, וכמובן שלעולם לא ישב בכיס אחד עם צרור מפתחות מיושנים ופרימיטיביים שלא יודעים לעשות כלום חוץ מלפתוח דלתות, ובוודאי שלא ישב באותו הכיס עם מטבעות מטונפים שרק יזהמו אותו עם כל החיידקים שלהם, האייפון שלי הוא אליטה, עשירון עליון, והוא יודע את זה, הוא מקבל יחס מיוחד כי מגיע לו, לאייפון שלי מגיע לא פחות מהטוב ביותר.

האייפון שלי מכיר את דרך הנכונה יותר טוב מכל אחד אחר, לא משנה לאן תקח אותו בעולם, כמה שניות של עדכונים מהשמיים והוא תמיד ידע להגיד לך לאן לפנות עכשיו, מה עשיתי לפני שהוא הגיע? פתחתי מפה גדולה ומסורבלת שאף פעם לא התקפלה כמו שצריך, שאלתי אנשים שבדרך כלל הפנו אותי למקום הלא נכון, והתברברתי עוד ועוד. האייפון שלי יודע להגיד לי בדיוק מתי לשלם שכר דירה או מתי יש יום הולדת למישהו חשוב, כזה שלא כדאי לשכוח, לפני שהוא נכנס לי לחיים הייתי צריך לבדוק כל יום ביומן של נייר לוודא שאני לא מפספס שום אירוע חשוב, יומן של נייר שלא יודע לשלוח תזכורות חשובות עם צלילים שתענוג לשמוע כל פעם מחדש. האייפון שלי יודע בכמה נגיעות בלבד להראות לכל מי שאני רוצה את המקום המדהים שאני נמצא בו, מה היה לפניו? כל כך הרבה פעולות, ציוד, וזמן... מצלמה-מחשב-כבלים-תמונות-אינטרנט-מייל-תוריד-תהפוך-תיישר-תוסיף-תשלח... אז לא עוד, הימים ההם נגמרו, היסטוריה, עכשיו כשהוא כאן כמה ליטופים במקומות הנכונים וכולם יכולים לראות את איך הדגים מנשנשים לי את האצבעות ברגליים, ובזמן אמת... אושר גדול.

כמה שמחת חיים יכול מכשיר אחד קטן להביא, כמה פינות נסגרות יפה בזכות הקטן השחור הזה, איזה רוגע אוחז בי כשאני מכניס את היד לכיס מרגיש אותו שם מחכה לי שאלטף אותו באצבעות מעריצות, שאגיד משהו, מוכן לכל שאלה, בקשה, טענה, ספק, לכל דבר הוא מוכן עם אפליקציה בשלוף, והיו לי כמה מכשירים לפניו אבל זה בערך כמו להגיד שהיו לי כמה מאזדה 3 לפני האסטון מרטין, פשוט אי אפשר להשוות אוטו שלוקח אותך ממקום אחד למקום שני, לעומת אוטו שגורם לך להודות לאלוהים על רגעים של אושר... וזה בדיוק האייפון היקר שלי, אין לו שום מתחרה בכל העולם, ובאמת שלא אכפת לי למכור את נשמתי לחברת אפל, או לסטיב ג'ובס השם יקום דמו, ולא אכפת לי שיקשרו אותי בשרשראות ברזל לשרתים של אייטונס לנצח נצחים, רק שימשיכו לייצר את העונג הזה ושאף אחד לא יפריע להם!

אני כבר שומע את הקולות האחרים קוראים את זה ואומרים: "איזה הגזמות, זה רק מכשיר טלפון" או הבדיחה הנדושה כל כך "הוא יודע גם להתקשר?", יאללה שבו בסיר! או על אנטנה של נוקיה!...יש לי חבר חדש, חבר אמיתי, ואף אחד לא יפריד בנינו.

אני מאוהב באייפון שלי, אם לא הייתי דואג לקורוזיה מזמן הייתי מנשק אותו צרפתית.