סקס סמים ואנה פרנק

אמסטרדם זה יופי של דבר הייתי נשאר פה עד הפנסיה לפחות. לא ברור איך לא הגעתי לכאן עד עכשיו, אבל אני פה עכשיו ונתחיל לפי הסדר, סקס יש פה והרבה. וכשאני אומר סקס אני מתכון כמובן לחלונות האדומים שזה באמת חוויה יחודית לעיר הזאת. זה מתחיל כמו כל רחוב רגיל, מים, סירות, פסטורליה אירופאית, ואז בלי אזהרה מוקדמת הן מופיעות אחת אחת לבושות בשני סנטימטר של כלום מציגות בפניך את כל מה שיש, הכל. חלקן ממש יפות, רובן ממש לא. ונחילים של גברים שיכורים ובדרך כלל לא מקומיים לוטשים עיניים רעבות ומחשבים כמה יורו נשאר להם בכיס אחרי הקופי שופ האחרון. ואם זה לא מספיק סדום ועמורה בשבילכם אז יש גם מופעי סקס חי על הבמה עם המלצה ברורה לעולם לא לשבת בשורה הראשונה. היו דיונים בעניין, בסופו של דבר החלטנו לוותר על התענוג... עכשיו בלי קשר לפריצות המתפרצת הזאת, העיר כולה טעונה באנרגיה בלונדינית סקסית שבדרך כלל מגיעה על אופניים, יושבת זקופה ומתבדרת ברוח הקרירה. מכירים את זה שאומרים שהבחורות הישראלית הן היפות ביותר, מקשקשים משהו על עירוב התרבויות, אז זהו שלא, היפות זה פה נקודה. איך להסביר את זה במילים פשוטות, דמיינו את מלכת הכיתה, זאת שהייתם בוהים בה כל השיעור ויודעים שאין לכם שום סיכוי לגעת בשלמות הזאת... עכשיו תכפילו אותה בכמה מאות אלפים וזה בערך העניין, הרבה מאוד מלכות כיתה על אופניים עם סלסילה ורודה, ולכל אחת מהן יש את הפוטנציאל להגשים לך את כל החלומות...

טוב מספיק יצרים וקדימה לעניין לא פחות חשוב, סמים. אני אישית לא נוגע, מעולם לא נגעתי, ואני מכחיש כל קשר לפרשה, סחי בלטה! אז אם לא ידעתם עד עכשיו אמסטרדם זרועה בתחנות תדלוק לכל מצב רוח שרק מתבקש. בא לך לעוף יש, בא לך לצלול גם יש, בא לך לראות פילים ורודים מעופפים, פטריה מדוייקת ישר לחלק במוח שאחראי על הפילים הורודים. בא לך קצת מתוק, עוגיה קטנה ליד הקפה תעשה את העבודה של המתוק, היא תעשה עוד כל מיני דברים שהעוגיות של אמא לא עושות. בשניה שאתה יוצא לרחוב על הבוקר אתה מקבל ביחד עם הרוח המקפיאה משב של ריח חמוץ מתוק ואתה מתחיל לזרוק שמות של עשבים כאילו אתה ממש מבין, "זה גנג'ה מקסיקנית בציר 2006"... דיי מהר אתה מוותר על הקרואסון והקפוצ׳ינו לטובת הקופי שופ הקרוב למקום מגורך. כל העניין הזה עם הקופי שופס בעצם מתחלק לשלושה חלקים: החלק הראשון הוא הישיבה, תופסים שולחן, אחד הולך לבר להביא משהו טעים בשקית, בשלב הזה עדיין יש צחוקים, עדיין יש הגיון במשפטים שיוצאים לאנשים מהפה. השלב השני הוא טקס הגלגול, העישון וההיעלמות מאחורי עננה סמיכה במיוחד של עשן. בשלב השלישי הצחוקים קצת נעלמים, כל אחד תופס לו איזו נקודה דמיונית באויר ופשוט בוהה, חושב מחשבות פילוסופיות כמו למה אין מספיק אהבה בעולם? מה שקצת מצחיק בקופי שופס זה שלעשן סיגריות רגילות אסור כאן על פי חוק, לפחות פעמיים ביקשו ממני באסרטיביות אירופאית טיפוסית לכבות את הווינסטון לייט שלי. אני מניח שהעשן קצת הפריע להם.

הרבה סמים והרבה סקס יש באמסרדם, אבל יש גם היסטוריה ובשביל לדבר קצת על ההיסטוריה המאוד לא מצחיקה של אמסטרדם צריך להוריד הילוך, הורדתם? יופי, כי אנה פרנק זה לא סיפור מצחיק. כולנו מכירים את היומן, אני אישית קראתי אותו כמה פעמים, אבל לעלות לשם לעליית הגג ולראות את זה בעיניים פשוט שובר את הלב. ניסיתי לשים בצד את הסיפור הגדול של השואה ולראות ילדה קטנה בתוך הקירות האלו, מתה מפחד שהמפלצות שבחוץ יכנסו יום אחד. ילדה קטנה שבמקום לחשוב על הבחור הכי חתיך בכיתה חושבת איך לשרוד את הזוועה הזאת. והתפאורה היא אותה תפאורה, גם אז היו פה תעלות, וסירות ורומנטיקה אירופאית אבל היו גם מפלצות ברחובות היפים האלו, והם באו בסוף והיא הלכה כמו הרבה אחרים שלא ביקרנו בעליית הגג שלהם ולא קראנו את היומן שלהם... מרגיש לי קצת מוזר ולא נכון לכתוב על אנה פרנק לצד העיר הפרועה הזאת, אבל האפיזודה העצובה הזאת היא חלק מהעיר ואין דרך להפריד ביניהם. קצת הוריד לי את מצב הרוח הביקור הזה בעליית הגג אבל לא הייתי מוותר עליו, לא בגלל ההיסטוריה ולא בגלל שאני יהודי, אלה בגלל הסיפור הקטן של ילדה שנולדה בזמן הלא נכון במקום הלא נכון וכתבה כל כך יפה את החיים המאוד קצרים שלה.

מי שעוד לא היה באמסטרדם אז מאוד כדאי. לאילו שרוצים לשמור על נפשם העדינה מומלץ לא להתקרב בכלל לאיזור החלונות האדומים. ולאילו שלא מעשנים סמים (כמוני) עדיף בכלל לא להכנס לקופי שופס כי לא ממש צריך לעשן אקטיבית בשביל להתמסטל, העשן הסמיך והמקום הסגור יעשו את העבודה מצויין ותוך כמה דקות תרגיש כאילו שאבת ג'וינט שלם לבד. אמסטרדם מלאה במוזיאונים וכדאי מאוד לבקר בכמה שיותר, אפשר לוותר על המוזיאון של היינקן למרות שכולם מדברים עליו. אפשר לוותר על מוזיאון הסקס כי חוץ מדילדו בן 700 שנה אין שם באמת משהו מעניין. אסור לוותר על בית אנה פרנק, שווה אפילו לנסוע במיוחד בשביל זה, אבל תכינו חצי יום של תור ארוך ודיכאון קל עד בינוני.

גילהעמידה

היי שמעון, מה עניינים? אתה חי? למה אתה לא עונה? אה זה מכתב... טוב תשמע יש איזה עניין פעוט, ממש קטנטן, טכני לחלוטין, כמו שאתה יודע מושיק שלי בכלא כבר ממש הרבה זמן על לא עוול בכפו, וזה לא מתאים ולא מכבד את מוסד הנשיאות. אז יאללה תקתק לי את העניין ושחרר אותו לפני שהוא ממש מתבאס עליך. אתה יודע שהוא אמר לי שמכל האשכנזים בעולם אותך הוא הכי אוהב? שניה לפני שנכנס לכלא אמר לי גילה אני יודע שקשה לך לדבר אבל תעשי טלפון לשמעון, ואני עשיתי לך טלפון מפימו יפה כזה דיגיטלי... ואז הבנתי, והתקשרתי כל יום אבל כל מזכירה שענתה אמרה שאתה מנמנם, ואח"כ יש לך פגישה עם עקרות בית בחדרה, ואח"כ אתה הולך לתופף עם מיומנה. מה כל יום מיומנה? אולי זה רק אני, אבל נראה לי שיש למזכירות שלך משהו נגדי...

תשמע שמעון אתה הרי יודע שהוא לא אשם בכלום, נראה לך שגבר חתיך כמו קצבי שלי עם מעמד של נשיא מדינת ישראל יאנוס את הבחורות האלו? מה הוא לא יכול ללכת לזונה כמו בן אדם נורמלי? וחוץ מזה יש לו אותי בבית, נכון שכבר עזבתי את הדוגמנות אבל אני עדיין נראית לא רע בביקיני הברזילאי שלי, יש תמונות בפייסבוק, תעשה לייק. בקיצור אין מצב בעולם שהוא אשם, בוא תראה מה הולך פה מחוץ לבית שלנו בקריית מלאכי מאז שהוא בכלא, מלא אנשים צועקים בוקר וערב הוא זכאי! מה הם כולם טועים? מה הם כולם מובטלים? וחוץ מזה מתנכלים לו בגלל שהוא מרוקאי או פרסי (לא סגורה על זה). בחיית שמעון תן לו חנינה בשביל האיחוד בעם, הרי אתה יודע שאתם האשכנזים חייבים לנו? ונכון שלאנוס זה לא מנומס, אבל מה זה אונס קטן בין חברים?

בעיתונים אומרים שהוא לא מתחרט, תאמין לי שהוא מאוד מתחרט, לא רק על האונס (כביכול) אלה גם על היום שהוא נולד (כביכול) אבל אין סיכוי בעולם שמעון שהוא יביע חרטה בפומבי, זה פשוט לא הקטע שלו, הוא לא אוהב מצלמות, לא מצלמות ולא חרטות, אומר שזה עושה לו צרבת. פעם כשהוא היה ילד אמא שלו הורידה לו כאפה כי הוא גנב לה כמה גרושים מהארנק, אמרה לו מושיק תתחרט מיד או שאני קוראת לאבא, איך שהוא התחרט באה לו הצרבת, זה עניין של בריאות שמעון. בוא נסגור שהוא יגיד לך באוזן שהוא מצטער בלי מצלמות ובלי צרבת, סבבה?

שמעון אתה יודע שמעשיהו זה לא לשכת הנשיא, ואפילו שהוא באגף התורני, זה ממש לא עסק מה שקורה לו שם, איך בן אדם רם מעלה ועתיר מעלות מעולות כמו קצבי שלי אמור לחיות אורח חיים תורני לצד הפושעים האלו? ממש התעללות בחסר ישע! אתה יודע כמה פעמים גנבו לו את הסיכה של הכיפה? אתה יודע שכל בוקר הם סוגרים לו את הסידור באמצע התפילה, ואין להם סימניות שם בכלא! לך תמצא עכשיו איפה החזן... אני בכלל לא מדברת על כל הקרימינלים שמציקים לו יומם וליל על החנינה שלא נתן להם, רחמנות יא שמעון, שחרר לי את הילד, אתה הרי יודע שקצבי שלי הוא חָנוּן ורחום והוא היה רוחם וחונן אותך בלי להתבלבל, אם אונס היה הקטע שלך.

ויש עוד איזה עניין רגיש אחד שלא כל כך נעים לי לדבר עליו, אתה יודע זה בינו לבינה או יותר נכון בינו לבינו, יש איזה בחורצ'יק שם באגף, עמי, שדורש מקצבי שלי לעשות כל בוקר קוקיות בשיער... אני לא מבינה את הקודים האלו של הכלא אבל זה לא נראה טוב. הנה רק אתמול הייתי אצלו בביקור עם הנכדים והוא מגיע ככה עם שתי קוקיות של הלו קיטי והכיפה באמצע, ממש מביך שמעון! הוא אפילו ביקש מהנכדה הקטנה שלי להחליף איתו קוקיה! אמרתי לו "מויש מה זה צריך להיות? אתה לא יכול רק בשביל הביקור לסדר את עצמך קצת?" אמר לי "גילה מותק את יודעת כמה זמן לוקח לסדר קוקיות? וחוץ מזה אני חושב שזה ממש יפה לי!" שמעת שמעון? זה יפה לו! מה אני אמורה לעשות עכשיו? לקנות לו תיק איפור?

אני מצרפת כאטצ'מנט למכתב את הגונדי המפורסם שלי, זה לא שוחד חלילה, אני פשוט יודעת שאתם האשכנזים אין לכם ממש מה לאכול, ומאז שסוניה לא איתנו מי דואג לך? אז בתיאבון, ותעשה טובה תסגור לי את הפינה.

שלך בידידות,

גילה.

פוטושופ - אילה גזינסקי