יום שני, 6 בפברואר 2012

אוסטרליה כבר לא כאן

יש החלטה, חוזרים הביתה! ...אוסטרליה בשבילי מהיום היא פרק קצר של שבעה חודשים בחיים שלי, אוסטרליה נכון לעכשיו היא כנראה לא המקום שאני אחיה בו את חיי ולא מקום שאקים בו משפחה, שלא תבינו לא נכון, הנסיעה הזאת ממש לא הייתה טעות, בזכות הנסיעה הזאת הצלחתי להבין כל כך הרבה דברים שבחיים לא הייתי מבין אם הייתי נשאר בארץ, וגם הצלחתי לחסוך קצת כסף  שזה אחלה, נכון שהתקופה הזאת לא עברה עלי בכייף גדול אבל דווקא מתוך הכאב המנטלי של לחיות רחוק מכל מה שמוכר, מהמשפחה ומהחברים דווקא מתוך זה למדתי את המשמעות של דברים קטנים ו"לא חשובים" שהיו לי בארץ. האמת נראה לי הזוי לחלוטין שעוד כמה ימים אני שוב בארץ, אחרי שבעה חודשים באוסטרליה אני אנסה להחזיר שוב את החיים שלי למסלול נורמלי, לא שזה ממש אפשרי בישראל, אחרי שטעמתי את הנוחות של סידני לחזור לישראל לא יהיה פשוט בכלל.

אז למה בעצם החלטתי לחזור? בקצרה אפשר להגיד שפוטרתי מהעבודה, לא כי אני חרא של עובד אלה כי החברה נכשלה בלהכניס פרוייקטים נוספים מה שלא אפשר להם לשלם לי את השכר המוגזם לכל הדעות שאני דורש, כמובן שיכולתי לעשות מאמץ ולחפש חברה חדשה שאולי תשלם לי קצת פחות אבל עדיין תאפשר לי להשאר פה, גם זה קצת מורכב אבל בגדול זאת הייתה הזדמנות פז להגיע להחלטה שאני בעצם רוצה לחזור לישראל, לכן חיפוש העבודה התבצע בעצלתיים משהו...

יש לי כרטיס לעוד כמה ימים, סגרתי כמעט את כל הפינות הקטנות בחיים הקטנים שיצרתי לעצמי כאן, כבר אמרתי שלום לרוב החברים שהספקתי להכיר ומחלקם באמת קשה לי להפרד, את כל הכסף שלי העברתי לחשבון בישראל, השארתי קצת למקרה שאני אחזור, יש סיכוי לא רע שאחרי תקופה נוספת בארץ אני אבין את גודל הטעות שעשיתי כשעזבתי את סידני, אם זה יקרה אני אחזור לפה דיי מהר, אני מניח שהפעם השניה תהיה הרבה יותר קלה.

אז נניח לרגע שהפרק הזה של אוסטרליה באמת נגמר בשבילי, אם אני צריך לעשות סיכום, להבין מה יצא לי מכל ההרפתקה הזאת אז יש כמה דברים מאוד משמעותיים שהבנתי וספק אם הייתי מבין אם הייתי נשאר בארץ בחיים הנעימים והשגרתיים שהיו לי שם: 

אני חושב שהדבר המרכזי שהבנתי הוא שאפשר להיות רגוע, גיליתי להפתעתי שאפשר לחיות שבעה חודשים בלי להתעצבן אפילו פעם אחת, בישראל כולם הרי יודעים שאם אתה לא מתעצבן ממשהו בטווח של חצי שעה אז כנראה שאתה ישן או שאתה על כדורי הרגעה חזקים במיוחד, זה פשוט לא אפשרי, עצבים כברירת מחדל, מי שלא מעוצבן לא קיים. 

דבר נוסף שגיליתי באיחור אני מודה הוא האוכל הבריא, תמיד היה לי בראש שאוכל בריא זה סבבה אבל לא צריך להשתגע, חשבתי שההבדל הוא לא כזה משמעותי, רק פה בסידני גיליתי שאוכל בריא פשוט משדרג לך את החיים לרמה אחרת לגמרי.

כסף! משהו שידעתי כבר קודם וקיבל תוקף חדש הוא שכסף למרות שהוא חשוב ביותר ויכול לתת לך הרבה חופש בחיים הוא קצת פחות חשוב מדברים כמו משפחה, חברים, וכמובן זוגיות טובה, אני בכלל לא מדבר על בריאות שאת זה לא צריך להגיד. אחרי שחוויתי את המרחק מכל מה שיקר לי הבנתי שחשבון בנק מנופח זה יופי טופי בתנאי שהוא לא בא על חשבון הדברים החשובים באמת.

עוד דבר קטן שהבנתי הוא שאפשר ולפעמים אפילו כדאי לקחת החלטות חשובות ע"פ תחושות הבטן ולא ע"פ רשימות של טיעונים בעד ונגד, בהחלטה לחזור לארץ נתתי לבטן שלי להחליט והיא אמרה את מה שיש לה להגיד, אם הייתי עושה רשימה של יתרונות וחסרונות כמו שאני רגיל, תל אביב מול סידני, הייתי נשאר פה ללא ספק, כי סידני פשוט יותר טובה, אבל כמו שאמרתי, הפעם לשם שינוי נתתי לבטן שלי להחליט מה שעד עכשיו לא העזתי לעשות.

והדבר האחרון שהבנתי ובדרך הקשה ביותר שיכולה להיות, אם היה לך מזל גדול והצלחת כנגד כל הסיכויים למצוא אחת שאוהבת אותך ודואגת לך... תשאר איתה בכל דרך אפשרית, תעשה הכל כדי לשמור עליה, אם זה אומר לוותר על החלומות שלך אז שיהיה, רק תעשה טובה לעצמך ואל תתן לה ללכת.

אני חושב שדיי לי עם הבלוג הזה...