יום שני, 29 באוגוסט 2011

בובה על חוטיני

רק לצורך המחקר כמובן! החלטתי להצטרף פעם אחת לביקור במועדון חשפנות, בחור אחד מהעבודה שלי (לא חשוב שמות) עושה את זה כבר שנים, לפחות פעמיים בשבוע הוא מגיע לשם, כולם מכירים אותו בשמו הפרטי, הוא נכנס כמו מלך, מורידים לו את המעיל, עוד לפני שהוא מתיישב במקום הקבוע שלו, המשקה הקבוע שלו כבר מונח לו ביד, שלוש בחורות גבוהות במיוחד נצמדות אליו מיד, הוא מתייחס רק לאחת שמיד מתיישבת לידו, לא עוברת חצי דקה ומגיע בחור צעיר בחליפה ששואל אותו אם להביא את הרגיל או שהוא רוצה לשמוע על הספיישלים להיום, והם כולם יודעים בדיוק איך הוא אוהב את הבשר שלו, גם את זה שמכינים במטבח.
הוא שואל אותה מה היא רוצה לשתות, היא זורקת שם של יין אדום יקר במיוחד, הוא יודע את זה ובכל זאת מזמין את כל הבקבוק, שיהיה, היא לא מורידה את הידיים שלה ממנו והוא אוהב כל רגע, אתה רואה על הפרצוף שלו שהוא נהנה מכל שניה, הוא ברקיע השביעי, מסמר הערב, האיש והאגדה.
אני מניח שבדיוק בשביל ההרגשה הזאת הוא שופך כל כך הרבה כסף פעמיים בשבוע לפחות, בשביל הפיקציה הזאת שבחורות כל כך יפות "רוצות" להיות קרוב אליך.
שמתי לב לכל פרט בהתנהגות של הבחורות שם, אני הרי באתי בשביל המחקר, ואכן הגעתי לכמה מסקנות מעניינות כמו למשל שכל בחורה חייבת את התכונות הבאות אם היא באמת רוצה לעשות הרבה כסף:

אופטמיות מתפרצת - לא משנה מה תגיד היא תצחק, אתה יושב שם חמש דקות ואתה שואל את עצמך איך יכול להיות שלא שמתי לב שאני כזה מצחיק עד עכשיו, אולי במקום הייטק אני צריך איזה מופע סטנדאפ שישבור את הקופות של סידני, אני אעשה מליונים עם הכשרון הזה שלי.
זה לא המצב, אני לא ממש מצחיק, פשוט אין לה מוד אחר, היא תצחק מהכל, גם אם תגיד לה שלפני רגע אמא שלה נדרסה בחוץ ע"י משאית זבל ויש לה עוד כמה שניות לחיות, היא עדיין תרוץ החוצה בציחקוקים.
חושים מחודדים - היא כמו בלש על ספיד, אתה אומר כמה מילים בודדות והיא כבר תוציא מזה בדיוק את מה שהיא צריכה, היא תדע בשניה מה אתה אוהב, ומה אתה לא, היא תדע מאיפה אתה וכמה זמן אתה באוסטרליה, היא תדע רק מאיך שאתה לבוש איפה אתה עובד ובאיזה תפקיד, והכל במטרה אחת ברורה, כמה כסף יש לך שם בכיס וכמה מתוך זה יהיה בכיס שלה בסוף הערב, טוב אין לה כיס, בחזיה, טוב לא בחזיה, היא כמעט לא משתמשת בה. איפה באמת הן שמות את הכסף? אני חייב לחזור לשאול.
אהבה לזולת - עוד תכונה הכרחית, אי אפשר לעבוד בעבודה הזאת בלי אהבה אמיתית לזולת, חיבוק חם, מילה טובה, תמיד יעזרו לזולת להוציא יותר כסף מהכיס, עכשיו ברצינות חלק מהאנשים כאן מגיעים בשביל לקבל חיבוק שבשבילם הוא אמיתי ונעים, לא צוחק.
קיבולת של קוזאק - הן יודעות לשתות, אחת מהן דפקה שם וויסקי בזוגות בלי קרח ועדיין הצליחה לתת את המופע שלה בלי שום בעיה, רק ללכת על עקבים כל כך גבוהים (ממש גבוהים) נראה לי בלתי אפשרי, אז תוסיף לזה כמויות של אלכוהול... מוריד את הכובע, אגב, אם היא יושבת לידך זה ברור שאתה משלם גם על השתיה שלה, וכמו שאמרתי היא יודעת לשתות.

אם מנסים להגדיר את סוג האנשים שמגיעים לשם, הם דיי דומים כולם, רובם לובשי חליפות מהסוג היקר, רובם לבנים, בני 20 או 60, אני לא חושב שראיתי מישהו בטווח שבאמצע, חוץ ממני כמובן.
אני מניח שהצעירים מגיעים כדי לראות ציצים ולהרגיש שנשים נופלות לרגליהם, והמבוגרים מגיעים כדי לראות ציצים שלא נגררים על הרצפה, כמו שיש להם בבית, ואני שכמובן באתי בשביל המחקר.
מסקנות - אני לא מת על זה ולא בגלל הקטע המוסרי, אני לא ממש קונה את הקטע המוסרי ויסלחו לי כל נהגות המשאית, נכון שאיפה שיש ביקוש תהיה הצעה, אבל אף אחד לא מכריח אותך להציע, גם לתחת החמוד שלי יש ביקוש בכל העולם (אם לא בכל הגלקסיה) ובכל זאת לא תמצאו אותי מחבק עמודים.
הסיבה האמיתית לא להגיע לשם היא שאני פשוט מעדיף משהו יותר קרוב למציאות, לאמת, אני מעדיף לשבת על כוס קפה עם בחורה וליהנות משיחה טובה מאשר לקבל כאפות בשני צידי הפרצוף מזוג דדיים במהירות מטורפת של 20 כאפות לשניה, לא שזה כזה נורא, אני פשוט מעדיף את הקפה.
בכלל אני חושב שזה עניין תרבותי לחלוטין שלרובנו נראה מביש, לא ראוי, ואולי משפיל, ובתרבויות אחרות אולי מאוד מקובל ומתאים, כמו למשל העניין הזה של לקחת ילד קטן לחתוך לו את הזין ולמלמל קשקושים בזמן שדם משפריץ לך על הפנים, גם זה עניין שבתרבויות מסויימות יחשב במקרה הטוב מביש ולא ראוי ובמקרה הרע לפגיעה בחסר ישע.

לסיכום, ביקור במקום כזה בשבילי הוא הרבה יותר מעניין ממעורר מינית, זה פשוט מעניין לראות, מומלץ ללכת פעם אחת (ויחידה) בחיים.

טיפ טיפה


יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

סטריאוטיפים בסטריאו

לפני שהגעתי לסידני הייתי בטוח שקנגורו מסתובבים פה על הגגות, הצחיק אותי לגלות שהאוסטרלי הממוצע ראה קנגורו אולי פעם אחת בחיים בכיתה ב' בטיול לגן חיות, אצלי בראש לכל אוסטרלי יש לפחות קנגורו אחד בחצר שנובח כשבאים אנשים.
לפני כמה ימים פגשתי בחור ניו זילנדי ששאל אותי ברצינות למה בעצם אנחנו הישראלים לא מפסיקים אחת ולתמיד לזרוק אבנים על הפלסטינאים, מה אתם לא רוצים שלום?
וההונגריה (רמונה) שבכל הזדמנות אומרת לי שהישראלים "טובים עם כסף", הדרך העדינה שלה להגיד שכל היהודים קמצנים וגנבים בלי לחטוף תביעה על אנטישמיות בפומבי.
כאילו אנחנו חייבים איזה נקודת פתיחה, איזה מודיעין מוקדם, אי אפשר להגיד הנה בן אדם, תכיר, חייבים להוסיף רגע, מה אתה? אוסטרי, יאללה יש מאיפה להתחיל, "אחי איפה סבא שלך היה ב-42? בצבא, מה אתה אומר... אה, רק שומר במחנה... ממש חסיד אומות הפסיפיק, עכשיו אני נזכר שראיתי את העץ שלו ביד ושם, באמת היה איש גדול".
לפני כמה ימים לקחתי מונית לסיטי (באמצע הדיבורס, מה ח'פת לי) מי שלא ראה אחד העם אחד יכול להתעלם מהסוגריים, לא חשוב, אני נוסע במונית והנהג כמובן....... יפה, לבנוני! אחרי שניה הוא קולט שאני ישראלי, ומאותו רגע הוא לא סותם לשניה, 
"תראה אני לא פוליטי בכלל, אני שונא פוליטיקה, אבל מה שאתם עושים שם בלבנון זה פשע בינלאומי בקנה מידה מקומי לפחות, התפוזים שלכם זה משהו משהו, אבל חליק עם הבצצות", אמרתי לו "יא חביבי, אני נראה לך כמו ליברמן? גם אני אוהב תפוזים, וגם אני לא אוהב בצצות, יאללה תביא תעודת זהות... אה... ירוק".
מה שאני רוצה להגיד זה שאם מכירים לך בן אדם ואסור לך לשאול אותו מאיפה הוא, אתה אבוד לגמרי, זה פשוט בלתי אפשרי לדבר עם מישהו בלי איזה עוגן, איזה בסיס, איזה פוגרום קטן ככה לשבירת הקרח,
לא יתכן שאני צריך להתחיל מאפס ולברר פרטים על האישיות שלו רחמנא לצלן, אני חייב להשען על איזה פיסת היסטוריה אפלה, רצוי בשחור לבן, לרעתי או לרעתו לא משנה, שתתן לנו פתיחה כמו שצריך.
מכירים את זה שאתם רבים עם מישהו ואז כשאתם משלימים אז אתם חברים הרבה יותר טובים? אז זה בדיוק העניין, אם סבא שלי לא דפק מכות לסבא שלך אז איך נשלים, איך?
בכל דרך אחרת זה פשוט קשה מידי, כמעט בלתי אפשרי, כמו להתחיל עם בלונדינית ברחוב, אתה לא יכול פשוט לגשת אליה ולהגיד "תסלחי לי, את יכולה שניה לצרוח בגרמנית, נראה אם זה עושה לי את זה", ממש לא לעניין, אתה חייב להתחיל עם איזה בסיס, משהו קטן לחימום האוירה, משהו כמו "תסלחי לי אני פשוט ראיתי שאת גרמנייה, וזה ממש קטע כי אני יהודי, יאללה תצרחי שניה בגרמנית". יש עוגן! יש בסיס!
"מה לא רוצה? אחרי כל מה שעשיתם לנוHaven’t the Jewish people suffered enough!"
טוב, נסחפתי קצת בחלק האחרון, אבל בגדול כל מילה חקוקה עמוק בסלע, אתה לא יכול להתחיל בלי איזה קצה חוט קטן (או חבל תליה).

למה בעצם אנחנו חייבים לשים הכל בקטגוריות, למה אוסטרליה זה קנגורו וקואלה, למה תאילנד זה בחורות עם תוספות בין הרגליים, למה מצרים זה בדואי שלוקח לו שנה להכין חביתה, למה ישראל זה מלחמה, ולמה כל סיני נראה כאילו עוד שניה מוריד את מכת הדרקון על מישהו, הוא סתם סיני, אין לו מושג בדרקונים.

לכל מדינה יש חלק מסויים שירצה או לא אחראי לשמר את הסטריאוטיפ, בדרך כלל חלק קטן מאוד, כל שאר המדינה דומה לחלוטין לשאר המדינות, אנשים רגילים עם עבודה רגילה, עם בעיות נפשיות רגילות, שלא מבינים למה שמים אותם בקטגוריה כזו או אחרת.
כנראה שהתשובה היא שכולנו צריכים ייחוד כלשהו, עדיף שיהיה משהו טוב כמו לדעת להכין בירה טובה, אבל גם ייחוד רע זה טוב, העיקר לא להעלם בין כולם, העיקר להיות מישהו.

עכשיו קבלו קטע לפרצוף שלכם, אני עובד עם הבן של הבחור המצרי עם החרב, מסתבר שהוא היה איזה נייבי אדמירל משהו כשפתחנו להם את השושנה ב-67.
בקיצור עשינו סולחה, הבטחתי לו שזאת פעם אחרונה שאנחנו מפרקים להם ת'צורה, ושאני בכלל מאוד אהבתי את הסרטים של יום שישי אבל אף פעם לא ראיתי סרט עד הסוף כי תמיד נכנסה שבת לפני שנגמר, לא חשוב סיפור אחר.

לא צריך להגיד שזה נאצר מאחור, נכון? (הרי הכל התחיל בנאצר) 
.

יום שני, 22 באוגוסט 2011

הבלוג החדש והנקי שלי.

אחרי התאוששות קטנה אפשר להתחיל לכתוב קצת דברים שלא מבאסים ת'תחת, בבלוג הקודם שלי הרגשתי קצת יותר מידי חופשי לשחרר, שכחתי שזה אינטרנט, עכשיו מתחיל בלוג חדש ונקי...

אז ככה, יש לי דירה שאני מאוד אוהב עם נוף שעושה שמח בכל בוקר, נוף זה חשוב, אפילו יותר חשוב מחניה (במיוחד כשאין לך אוטו).
קניתי לי טלויזיה חדשה ושברתי אותה אחרי שבועיים כשעשיתי מתיחות, יותר מפגר מזה לא יכול להיות, בינתיים קניתי אחת חדשה, כשהראתי למוכר בחנות את התמונה של הטלויזיה השבורה לקח לו קצת זמן להרגע מהצחוק שתפס אותו (חרחר כמו חזיר), אחרי שהוא נרגע סיפרתי לו שזה קרה כשעשיתי מתיחות אז הוא התחיל לצחוק שוב וקרא לשאר המוכרים לשמוע את הסיפור ולהעביר עלי דחקות, יאללה בכייף, מגיע לי.
כמו שאמרתי עשיתי מתיחות, מה שאומר שהתחלתי להתאמן, אין כמו ריצה טובה בגשם כדי לשפר כל מצב רוח, אפילו אם שברת את הטלויזיה החדשה שלך שעה לפני,
גם הלכתי לבדוק איזו בריכה בעיר, אני חייב לחזור לשחות, קצת כואב לי הגב שוב, הבריכה לא הייתה משהו בכלל, רק שלושה מסלולים, קצרה במיוחד רק 20 מטר ונוסף להכל היא בקומה מינוס 3, הסיבה היחידה לחתום על מנוי שם היא מרגרט פקידת הקבלה המאוד חמודה שגם פגשתי אחר כך בסאונה, והיה חם, מאוד חם (טוב רק בגלל האדים).
ואם כבר התחלתי להתאמן אז...
בשבוע הבא ביום שני בבוקר אני מפסיק לעשן, כדי לעשות את זה מעניין וקצת יותר רציני התערבתי עם לורן על 500$, כמובן שגם היא תצטרך להפסיק לעשן מה שמאוד משמח את טוד החבר שלה.
בפעם האחרונה שניסיתי להפסיק הצלחתי להחזיק שנה בלי סיגריה, אני מקווה שזאת הפעם האחרונה שאני מנסה להפסיק, גם בגלל שקופסה עולה פה כמעט 16$, פאקינג 60 שקל!

עכשיו כשאני יכול לראות את סידני בעיניים קצת יותר אופטמיות, הנה כמה דברים שעושים את סידני שונה כל כך מתל אביב:
1. העובדות בכביש - בלונדיניות יפות, ממש יפות עם בגדי עבודה וכובע בנאים כתום עובדות בשיפוץ כבישים, משהו שבחיים לא תראה בארץ.
2. יוצאים מוקדם - אתה יכול לסיים סיבוב בארים שלם כולל 6-7 בירות, להגיע הביתה מסטול לגמרי ולגלות שהשעה רק עשר בלילה, עוד משהו שבחיים לא יקרה בארץ.
3. יום עבודה - יכול להיות שאתה עובד על שיגור טיל חדשני למאדים ואתה היחיד שיודע להרכיב אותו, זה לא משנה את העובדה שבחמש ורבע אתה כבר תהיה בבית מרוח על הספה.
4. קז'ואל פרידיי - ההזדמנות שלך להציג את הגרדרובה שלך לחבר'ה בעבודה, כל שאר הימים אתה מגיע כמו כולם בבגדים מכוערים תחת.
5. סופרמרקט עם צ'ק אאוט בשירות עצמי - שים אחד כזה בתל אביב ותוך יומיים אתה פושט רגל, יד ותחתונים.
6. מטבע של חצי דולר - בחיי שמי שאחראי למטבע הזה היה בטוח שבעצם ביקשו ממנו להכין תחתית לכוס.
7. נהגי אוטובוס - תנסה לשאול אותו משהו, הוא פשוט יצביע על השלט שאומר שאסור לדבר איתי בזמן הנסיעה, בארץ אתה יכול לשבת לו על הברכיים ולהאכיל אותו במבה וזה יהיה בסדר גמור.
8. לבנונים - לבני'ס קוראים להם פה, ויש בערמות, כאלו בטוח לא תראה בתל אביב, טוב אולי רק אחד שהרגשנו אשמים שהרסנו לו את החיים אז נתנו לו לפתוח פה מסעדה (אנטואן לאחד משהו).
9. רמזור מעבר חציה - שעושה קולות של אקדח לייזר כשהוא הופך ירוק, עוד המצאה גאונית של אחד שצפה יותר מידי במסע בין כוכבים.
10. היי דפינישן - כל הערוצים הממלכתיים משודרים היי דפינישן חינם, בארץ ערוץ 1 ישדר היי דפינישן בשנת 2053 וגם אז תשלם אגרה בגודל של הראש שלך.

יאללה שלום.
העובדות בכביש

נוף זה חשוב